ייצוג והשפעה מגדרית במרחב הכפרי
הגברת הייצוג המגדרי בעמדות מפתח בשלטון המקומי מהווה נושא מרכזי בקידום שוויון והוגנות בחברה זה עשרות שנים. למרות התקדמות מסוימת בשנים האחרונות, נשים עדיין מתמודדות עם תת-ייצוג משמעותי בתפקידי הנהגה. המרחב הכפרי בישראל מתאפיין במודל דו רובדי, שעל פניו אמור לאפשר ליותר נשים להשתלב בהנהגה. אולם, המציאות מראה אחרת וישנם אתגרים ייחודיים הנובעים ממבנים חברתיים מסורתיים, ריחוק גאוגרפי ממוקדי כוח עירוניים ומורכבויות ניהוליות של רשויות מקומיות קטנות.
ייצוג מספרי לעומת ייצוג מהותי
הספרות המחקרית מבחינה בין שני היבטים קריטיים של ייצוג מגדרי: הייצוג המספרי (Descriptive representation) הנמדד בשיעור הנשים במוסדות קבלת ההחלטות, לבין הייצוג המהותי (Substantive representation) המתבטא בהטמעת פרספקטיבות מגדריות בתהליכי מדיניות. במרחב הכפרי הישראלי, פער זה בולט במיוחד. בעוד נשים מהוות 49% מהאוכלוסייה במועצות אזוריות, שיעורן במועצות המקומיות ובתפקידי ניהול בכירים עומד על 22% בלבד.
אפקט "התקרה הכפולה" במרחב הכפרי
אפקט "התקרה הכפולה" (Double Ceiling Effect) בהקשר המגדרי מתייחס לחסמים כפולים שנשים חוות בדרכן. המושג מתייחס לכך שנשים לא רק מתמודדות עם תקרת הזכוכית – מחסום בלתי נראה שמונע מהן להגיע לתפקידי הנהגה בכירים – אלא שקיימת תקרה נוספת המגבילה נשים להתקדם.
המרחב הכפרי מייצג את התקרה הכפולה, שכן הוא מתאפיין במבנה חברתי שמרני יותר, שבו נורמות מסורתיות עשויות להגביל את השתתפותן של נשים בפוליטיקה המקומית. בנוסף, היעדר תשתיות תמיכה, כמו שירותי טיפול בילדים, מקשה על נשים לשלב בין חיי משפחה לקריירה פוליטית. מחסור ברשתות תמיכה ובמודלים לחיקוי במרחב הכפרי מעמיק את הפערים ומקשה על נשים להתמודד על תפקידים בכירים. כל אלו מובילים ל"נשירה מגדרית" מואצת מקריירות ניהוליות לאחר גיל 35.
נתונים על ייצוג נשים במועצות אזוריות בישראל
סקר לבחי נת רמת הגיוון המגדרי
מרכז השלטון האזורי, בשיתוף התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים, יזמו סקר חדש לבחינת רמת הגיוון המגדרי בגופי הניהול והפיקוח של האגודות השיתופיות בתחום ההתיישבות. מטרת הסקר הייתה לספק תמונת מצב עדכנית בנושא חשוב זה, ולבחון צעדים לשינוי המצב במידת הצורך. זאת מתוך הכרה בחשיבות השוויון המגדרי וביתרונותיו – החלטות שמתקבלות בסביבה מגוונת מגדרית מקדמות את האינטרסים הציבוריים בצורה רחבה ויעילה יותר.
תוצאות הסקר פורסמו באתר רשמת האגודות השיתופיות, וניתן לצפות בהן בקישור הבא:
https://www.gov.il/he/pages/news-210125
הילית בן צבי, מנהלת אגף שוויון מגדרי במרכז השלטון האזורי מסכמת את הסקר:
"בהשוואה לסקר הקודם, שבוצע לפני כ-7 שנים, ניתן לזהות עלייה בייצוג נשים בוועדי האגודות. עם זאת, עדיין לא הושג ייצוג שוויוני. כיום, שיעור השתתפות הנשים בגופי הניהול והפיקוח עומד בממוצע על כ-33%, שהוא עדיין רחוק משיעורן היחסי באוכלוסייה. לכן יש להמשיך לעודד נשים לקחת חלק פעיל בגופי הניהול באגודות השיתופיות, כי ההשקעה בנושא כבר מניבה פירות ועלינו להמשיך בכיוון כך שהחברה כולה תזכה".
שלומית שיחור רייכמן, ראשת מועצה אזורית עמק יזרעאל ויושבת ראש פורום קידום שיוויון מגדרי במרכז השלטון האזורי מוסיפה: "במטרה לקדם שינוי משמעותי, יזמנו במרכז את הקמתה של ועדה ייעודית לקידום שוויון מגדרי. במסגרת פעילות הועדה, הקמנו את מרכז הידע להטמעת שוויון מגדרי, שיהווה צעד חשוב בדרך ליצירת חברה שוויונית וצודקת יותר".
יישומים מוצלחים בארץ ובעולם
דוגמאות מהעולם
במדינות שונות ננקטו צעדים לשיפור הייצוג הנשי בשלטון המקומי. בצרפת, לדוגמה, חוקק בשנת 2000 חוק המחייב שוויון מגדרי ברשימות המועמדים בבחירות המקומיות, מה שהוביל לעלייה משמעותית בייצוג הנשי במועצות המקומיות. בספרד, חוק דומה שנחקק בשנת 2007 הביא לתוצאות דומות, עם עלייה בשיעור הנשים המכהנות בתפקידים פוליטיים מקומיים.
גם בישראל קמה יוזמה שכזו. בשנת 2022 מתוך חשש ממגמת הירידה במספר הנשים במוקדי קבלת ההחלטות בישראל, קם מיזם 50/50 בהובלתה של יעל יחיאלי. המיזם פועל לקידום שינוי מבני ומערכתי באמצעות איזון מגדרי. לאחר המשבר של ה- 7.10 והמלחמה בישראל, ברור עוד יותר כי יש צורך בנשים במוקדי קבלת ההחלטות. ניהול משברים מורכבים מעיד על הצורך בקבלת החלטות מתוך ראייה רחבה שמייצגת את כלל הציבור.
דוגמאות מהארץ
בבחירות המקומיות שנערכו בשנת 2018, נבחרו ארבע נשים לעמוד בראש מועצות אזוריות, מה שהכפיל את מספר הנשים בתפקיד זה לעומת הבחירות הקודמות. ד"ר גלית שאול, לדוגמה, נבחרה לראשות המועצה האזורית עמק חפר, לאחר שגברה על ראש המועצה המכהן בפער משמעותי. בחירתה סימנה שינוי מגמה והדגישה את יכולתן של נשים להוביל גם במרחבים כפריים.
כיום מכהנות שש נשים בראשות מועצה אזורית:
* שלומית שיחור רייכמן - מועצה אזורית עמק יזרעאל
* מירה בן ארי - מועצה אזורית גן רווה
* גלית שאול - מועצה אזורית עמק חפר (כהונה שנייה)
* אושרת גני גונן - מועצה אזורית דרום שרון (כהונה שנייה)
* רותם ידלין - מועצה אזורית גזר (כהונה שנייה)
* מיכל עוזיהו פלג - מועצה אזורית אשכול
מועצה אזורית מנשה בהובלת גלוריה רוט, היועצת לקידום מעמד האישה, יזמה את תכנית "הנבחרת" - הכשרה של מנהיגות נשית מקומית , שמטרתה להגביר את הנוכחות הנשית סביב שולחן מקבלי ההחלטות. כל מחזור אורך כשלושה וחצי חודשים ובמהלכו עוברות המשתתפות מסע משותף לראיה מפוקחת יותר של המציאות תוך הבנה כמה הזוית הנשית נעדרת משולחן קבלת ההחלטות. זהו מסע של הסרת חומות ומחסומים, סולידריות ואחווה נשית, חיזוק תחושת מסוגלות וקבלת כח והשראה שמייצרים שינויים תודעתיים. פעילות המועצה בנושא הובילה בשנת 2024 לעלייה בנתוני ההשתתפות במליאת המועצה - מארבע חברות מליאה ל-16!
לפרטים נוספים על התכנית, לחצו כאן
מועצה אזורית רמת נגב הובילה בעבר מספר מחזורים של תכנית "מנהיגות את המחר" בשיתוף עם עמותת כ"ן (כח נשים). כל זאת במטרה לעודד נשים להשתלב בבחירות המקומיות. במערכת הבחירות האחרונה (2024) יזמה דורית דלריאה, היועצת לקידום מעמד האישה, תכנית הכשרה ייחודית לפיתוח מנהיגות נשית. התכנית סיפקה כלים להבנת הזירה הקהילתית והאזורית, תוך שילוב מודלים של נשים מקומיות שכבר עכשיו לוקחות חלק בשולחן קבלת ההחלטות. בזכות התכנית שיעור הנשים המשתתפות במליאת המועצה הכפיל את עצמו וכעת מונה שש נשות מליאה. לצפייה בסילבוס התכנית, לחצו כאן.
האקדמיה למנהלות המחר
מרכז השלטון האזורי, התנועה הקיבוצית ואיגוד התעשייה הקיבוצית הקימו יחד את "האקדמיה למנהלות המחר". מדובר בהכשרה הנפרסת על פני שמונה מפגשים שבועיים המציידת את המשתתפות בידע, כלים ומיומנויות מעולמות הניהול, המאפשרים הבנה ארגונית רחבה יותר והבניית של המדרגה הבאה בהתפתחותן האישית. ההכשרה כוללת גם מפגש עם מנהלות בכירות במשק וביקור בכנסת ישראל. המשתתפות הינן מנהלות ממגוון תחומי עיסוק ועשייה, ובמהלך ההכשרה נבנת קהילת מנהלות עם בסיס שייכות רחב, המשמשת גם כפלטפורמה לשיתוף ידע, למידת עמיתות, יצירת חיבורים ורקימת שותפויות. עד כה התקיימו כבר חמישה(!) מחזורים מוצלחים. לפרטים נוספים על התכנית, לחצו כאן
המלצות לצמצום הפערים המגדריים
-
הטמעת מדיניות של אפליה מתקנת - קידום חקיקה המחייבת ייצוג נשי מינימלי ברשימות המועמדים.ות בוועדים, במליאה ולראשות הרשות תוביל בהכרח לעלייה בשיעור הנשים הנבחרות.
-
פיתוח תשתיות תומכות - הקמת שירותי תמיכה, כמו מעונות יום והסעות, שיאפשרו לנשים לשלב בין חיי משפחה לקריירה פוליטית.
-
הכשרת מנהיגות נשית - קיום תוכניות הכשרה והעצמה לנשים במרחב הכפרי, שיכינו אותן לתפקידי הנהגה ויעודדו אותן להתמודד בבחירות המקומיות.
-
העלאת מודעות קהילתית - קמפיינים להעלאת מודעות לחשיבות הייצוג המגדרי, שיכללו שיתוף פעולה עם מובילות ומובילים בקהילה ובארגונים מקומיים.
-
תמריצים כלכליים - הענקת תמריצים כספיים לרשימות המקדמות שוויון מגדרי, כפי שהוצע על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה.