תעסוקה ומדיניות עבודה
פערים המגדריים בתחום התעסוקה נותרו אתגר בולט במאה ה-21, במיוחד במרחב הכפרי, המאופיין ביישובים קטנים ובקהילות מלוכדות. הבנה מעמיקה של סוגיות אלו חיונית לפיתוח מדיניות עבודה המקדמת הוגנות ושוויון בין המינים.
מחקרים מהארץ והעולם חושפים כי נשים במועצות אזוריות מתמודדות עם אפליה מערכתית בתעסוקה. לפיכך, יש צורך בבחינת הסוגיה מזווית רב-ממדית, תוך שילוב נתונים עדכניים, ניתוח חסמים מבניים והצעת מדיניות מותאמת להקשר הכפרי.
ההקשר ההיסטורי של פערי תעסוקה מגדריים
מודל "המפרנס וחצי" והשלכותיו
מדיניות התעסוקה המערבית התבססה על תפיסה פטריארכלית שלפיה הגבר הוא המפרנס העיקרי, בעוד האישה ממלאת תפקיד משני בשוק העבודה לצד אחריותה העיקרית לטיפול במשק הבית. מודל זה הוביל לפיתוח כלים כמו מסגרות חינוך לילדים וחופשות לידה, אך במקביל חיזק בידול תעסוקתי: 67% מהנשים ב-OECD מרוכזות במגזר הציבורי ובמקצועות טיפוליים כגון הוראה, סיעוד ועבודה סוציאלית.
ההשלכות הכלכליות של בידול זה חמורות; שכר שעתי נמוך בממוצע ב-34% במקצועות טיפוליים בהשוואה למקצועות טכנולוגיים, צבירת פנסיה נמוכה ותלות כלכלית מוגברת בגבר כמפרנס עיקרי. במרחב הכפרי, החסמים מתעצמים עקב ריחוק ממרכזי תעסוקה עירוניים ומחסור בתשתיות תחבורה ציבורית המאפשרות שילוב עבודה-משפחה.
אתגרים מרכזיים
-
פערי שכר מגדריים - בישראל, פערי השכר בין גברים לנשים ניכרים. לפי מרכז אדוה, בשנת 2018 השכר החודשי הממוצע של נשים עמד על 68.4% מזה של גברים. פער זה נובע בין היתר מהבדלים בהיקף המשרה ובתחומי עיסוק.
-
בידול תעסוקתי - לפי מרכז טאוב, נשים נוטות להשתלב במקצועות טיפוליים, חינוכיים ואדמיניסטרטיביים, בעוד גברים מאיישים תפקידים בתחומי הניהול והטכנולוגיה. הבידול הזה מוביל לפערי שכר, שכן המקצועות הנשיים המסורתיים מתוגמלים פחות.
-
היקף משרה ושעות עבודה - נשים רבות במרחב הכפרי מועסקות במשרות חלקיות, בין אם בשל מחסור בהזדמנויות תעסוקה מתאימות או בשל מחויבויות משפחתיות. מצב זה משפיע על השכר החודשי ועל אפשרויות הקידום.
-
נורמות חברתיות ותרבותיות - ביישובים כפריים, לעיתים, קיימות תפיסות מסורתיות לגבי תפקידי המגדר, המובילות לציפיות שונות מגברים ונשים בתחום העבודה והמשפחה.
אתגרים ייחודיים במרחב הכפרי
חסמי תשתית ונגישות
בסקר שנערך במועצה האזורית עמק יזרעאל, נמצא כי נשים משקיעות בממוצע 4.2 שעות יומיות בעבודות בית וטיפול בילדים – 68% יותר מגברים. העומס הכפול מוביל לבחירה במשרות חלקיות הקרובות לבית, אף אם השכר נמוך ב-22% ממשרות מקבילות במרכז הארץ.
חסמים תרבותיים וניהוליים
בחינת הרכב ההנהלות ב-50 יישובים כפריים מגלה כי רק 18% מחברי הוועדים המקומיים הן נשים. תופעה זו נובעת מתפיסות מגדריות מסורתיות המשייכות מנהיגות לגברים, לצד מחסור בהכשרות מקצועיות המותאמות לנשים. בפרויקט ניסיוני בעמק יזרעאל, הוכשרו 120 נשים בניהול תקציבים ופוליטיקה מקומית. כיום ניכרת עלייה של 40% בנוכחות נשים בועדים ובמליאת המועצה.
השפעת משברים על אי-שוויון מגדרי
נתוני שדולת הנשים חושפים כי במשברים כמו הקורונה, מלחמת "חרבות ברזל" או משבר האקלים הנוכחי, נשים במועצות אזוריות חוות השפעה כפולה:
-
פגיעה כלכלית מוגברת - יותר נשים המועסקות בענפי התיירות הכפרית נוטות לאבד את משרתן בהשוואה לגברים.
-
עומס טיפולי מוגבר - נשים מדווחות על הוספת כ-14 שעות שבועיות בממוצע לטיפול בקשישים וילדים עקב סגירת שירותים קהילתיים.
דוגמאות מהארץ ומהעו לם
-
במהלך השנים האחרונות, המרחב הכפרי בישראל חווה שינוי מגמה, עם הקמת חללי עבודה שיתופיים ביישובים כפריים, כמו לדוגמה בית הראשונות בעמק חפר או מרכז הצעירים בחוף הכרמל. יוזמות אלו מאפשרות לנשים וגברים לעבוד בקרבת הבית, להפחית את זמן הנסיעה ולהגביר את האיזון בין עבודה לחיים פרטיים.
-
מעברים - תוכנית ממשלתית אזורית המופעלת על ידי השירות לעבודה קהילתית ועמותת "בעצמי". נועדה לתת פתרונות לצורכי התעסוקה ופיתוח כלכלי קהילתי במגזר הכפרי ובמסגרתה מופעלים מרכזי תעסוקה מקומיים המשותפים למספר מועצות אזוריות. התוכנית מופעלת בשישה מרכזים ונותנת מענה ל-16 מועצות אזוריות. במרכזי התעסוקה ניתן למצוא מגוון פתרונות תעסוקתיים קהילתיים, כגון: הכוונה וייעוץ, קורסים וסדנאות יזמות, קישור ללוח משרות אזורי, מידע על תעסוקה וזכויות עובדים.ות, חיבור ל"נטוורקינג" ועוד.
-
מחוברות - ברשויות רבות הוקמה קהילת "מחוברות" המהווה קבוצת שייכות לבעלות עסקים עצמאיות. במסגרת הפעילות מוצעים קורסים, הרצאות, סדנאות ומפגשים בנושאים הקשורים לניהול עסקי. כך למשל הוקמה בשנת 2015 קהילת מחוברות בחבל במועצה אזורית חבל מודיעין. מפגשי הקהילה מציעים מחזורי פעילות מוסדרים לצד ערבי שיא ופעילויות רלוונטיות, כמו צילומי תדמית וסדנאות בנושאים מתחלפים. ישנן מועצות שהגדילו לעשות ויצרו בית לפעילות הקהילה. כך לדוגמה במועצה אזורית עמק חפר הוקם "בית הראשונות", שהינו מרחב עסקי משותף לנשים. מדובר ביוזמה משותפת של המועצה וסופרסונס בהובלת חנה רדו. החלל בנוי באופן ורסטילי המאפשר ישיבה עצמאית במרחב עבודה משותף, ישיבות מסביב לשולחן דיונים או במעגל סדנאי בהתאם לצורך ולמטרת המפגש.
-
בשוודיה ובנורווגיה הושם דגש על פיתוח תשתיות תומכות במרחב הכפרי, כגון גני ילדים ומרכזי יום, המאפשרים לנשים להשתלב בשוק העבודה במשרות מלאות. בנוסף, תוכניות ממשלתיות מעודדות הכשרה מקצועית לנשים בתחומים טכנולוגיים וחקלאיים. כמו כן, חוק "ימי מחלה לילדים" המחייב חלוקה שווה בין הורים הוביל לירידה של 15% בשיעור הנשים העובדות במשרה חלקית. יתר על כן, חובת דיווח על פערי שכר בחברות מעל 50 עובדים הקטינה את האי-שוויון השעתי ל-8.3% בלבד.
-
בקנדה ישנה תכנית "נשים בחקלאות" המעניקה מענקים של עד 50,000$ ליזמיות כפריות, עם דגש על טכנולוגיות חקלאיות.
המלצות לעתיד
-
פיתוח תשתיות תומכות - הקמת מסגרות חינוכיות לילדים.ות במרחב הכפרי תאפשר להורים, ובפרט לאימהות, להשתלב במשרות מלאות.
-
עידוד יזמות נשית - הענקת תמיכה והכשרה לנשים המעוניינות לפתוח עסקים קטנים או להשתלב בתחומים לא מסורתיים, כגון טכנולוגיה וחקלאות מתקדמת.
-
הטמעת מדיניות שכר שוויונית - קביעת קריטריונים ברורים לשכר והעלאות, המבוססים על כישורים וביצועים, ולא על משא ומתן אישי, כדי לצמצם פערי שכר מגדריים.
-
חינוך והסברה - קיום סדנאות והכשרות בקהילה להעלאת המודעות לשוויון מגדרי, הן בקרב המעסיקים.ות והן בקרב העובדים.ות.
-
שיתוף פעולה בין-מגזרי - עידוד שיתופי פעולה בין המועצות האזוריות, המגזר העסקי והחברה האזרחית לפיתוח תוכניות המקדמות שוויון מגדרי בתעסוקה.
-
הטמעת חשיבה מגדרית בתכנון אסטרטגי ומיפוי תקציבי מגדרי - הקצאה של תקציב המועצה לפרויקטים המקדמים שוויון, כולל תשתיות תחבורה מותאמות ושעות פעילות גמישות של שירותים קהילתיים.
-
יעדי ייצוג בכיר - קביעת מכסה של 40% נשים בוועדות תכנון ובתפקידי ניהול.
-
פיתוח תשתיות העצמה ומרכזי חדשנות כפריים - הקמת חממות טכנולוגיות ביישובים המאפשרות הכשרה בדיגיטציה חקלאית, ניהול עסקי ושיווק דיגיטלי, אך גם משלבות מערך טיפול בילדים.ות בסביבה העבודה.
-
קרן הלוואות מגדרית - מתן הלוואות בריבית אפסית לעסקים נשיים במגזר החקלאי-כפרי, בליווי מנטורינג מקצועי.
צמצום פערי התעסוקה במרחב הכפרי דורש מהפכה תפיסתית המשלבת חקיקה פרוגרסיבית, תכנון תשתיות ממוגדר, ושבירת סטריאוטיפים תרבותיים. הניסיון הישראלי והבינלאומי מוכיח כי השקעה בהכשרות מנהיגות נשית, הטמעת תקצוב מגדרי וקידום נגישות למשאבים יכולים להניב תוצאות משמעותיות תוך שנים ספורות. אתגר המפתח נותר ביצירת שיתופי פעולה בין-מגזריים: משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית והנהגות מקומיות. כולנו חייבים לגבש אסטרטגיה אחת המכירה במגוון הצרכים המגדריים.