בריאות ורווחה במבט מגדרי
שוויון מגדרי מהווה מרכיב מרכזי בהבטחת איכות חיים. הבדלים בנגישות לשירותי בריאות, באיכות הטיפול ובנגישות לתמיכה חברתית משפיעים באופן ישיר על איכות החיים של נשים לעומת גברים. מעבר לכך, הקונפליקט בין מחויבויות עבודה, טיפול במשפחה ומסגרות חברתיות מהווה גורם המשפיע על נגישותן של נשים לשירותים אלה. כמו כן, משברים עולמיים, כגון מגפת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל", הדגישו את הצורך בגישה הוליסטית שתשלב את השיקולים המגדריים במתן שירותי בריאות ורווחה - בשגרה ובחירום. במרחב הכפרי בישראל, המציאות מורכבת אף יותר בשל שילוב של חסמים גיאוגרפיים, תרבותיים ומבניים.
אתגרים במערכת הבריאות והרווחה
גישה לשירותי בריאות
מנתונים עדכניים עולה כי נשים, ובמיוחד אלו המתגוררות במרחבים כפריים, נתקלות לעיתים בקשיים בגישה לשירותי בריאות איכותיים. גורמים כגון מרחק גאוגרפי, מחסור בתשתיות רפואיות והיעדר מומחים בתחומי הבריאות משפיעים על זמינות הטיפול. בהקשר זה, נתוני ארגון הבריאות העולמי מראים כי 20% מבעיות הבריאות אצל נשים קשורות לבריאות מינית ורבייה, בהשוואה ל-14% אצל גברים. פערים אלו מועצמים באזורים כפריים עקב ריחוק משירותים רפואיים מיוחדים, תפיסות מסורתיות המגבירות סטיגמה ומחסור במשאבים ייעודיים. אתגר נוסף שקיים במרחב הכפרי הוא המחסור בפרטיות. בקהילות קטנות, חשש מפני חשיפת מידע רפואי מוביל 43% מהנשים להימנע מפניה לייעוץ מיני או טיפולי פוריות.
אינטגרציה בין תחומי הבריאות לרווחה
המודלים המודרניים מדגישים את הצורך בשילוב בין שירותי בריאות לרווחה חברתית, כולל תמיכה נפשית, כלכלית וחברתית. כאשר ניתוח המצב נעשה דרך עדשה מגדרית, מתברר כי לעיתים קרובות נדרשת התייחסות מיוחדת לצרכי נשים – בין אם מדובר בטיפול במחלות כרוניות, בהבנת השפעות הסטריאוטיפים על דימוי הגוף או בהתמודדות עם אלימות מגדרית. בתוך כל זה, יש צורך לקחת בחשבון לא רק את היותה של האישה מטופלת, אלא גם מטפלת (Caregiver). מרבית הנשים מגיל מסוים נוטלות על עצמן תפקיד טיפולי כפול, שכן הן אחראיות מצד אחד על טיפול בילדים ומצד שני גם על טיפול בהורים מבוגרים. לתפקיד זה משמעויות רבות בכל הנוגע לבריאותן ורווחתן האישית.
השפעת משברים
טבעם של מצבי חירום ומשברים הוא להעצים את נקודות השבר והפערים. משבר הקורונה, לדוגמה, הביא לחשיפה של פערים קיימים במערכות הבריאות והרווחה. נשים סבלו מגישה מופחתת לשירותי תמיכה והקונפליקט בין הטיפול במשפחה לעבודה החריף את הקשיים הללו. המוטו שחשוב שיעמוד לנגד עינינו הוא שמה שעובד בשגרה, יעבוד טוב גם חירום. לכן חשוב לשאוף להטמעת מדיניות ממוקדת שתקדם את השוויון המגדרי באופן רציף ושגרתי.
אתגרים ייחודיים לקבוצות שונות בקהילה
קהילת הלהט"ב
במועצות אזוריות בישראל המרחק הפיזי ממרכזים רפואיים מייצר חסם משמעותי. מחקר משנת 2024 מצא כי נשים בפריפריה הגיעו למרפאות גינקולוגיות 30% פחות מנשים בערים מרכזיות, בעיקר עקב היעדר תחבורה ציבורית מתאימה. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב אוכלוסיות טרנסג'נדריות הזקוקות לטיפולי התאמה מגדרית – מרבית המרפאות המקצועיות ממוקמות במרכז הארץ (תל אביב, חיפה וירושלים), בעוד תושבות הדרום והגליל נאלצות לנסוע שעות כדי לקבל טיפול הורמונלי או ייעוץ פסיכולוגי.
מחקר עדכני של ארגון "מעברים לקשת הטרנסית" חושף כי 58% מבנות ובני נוער טרנסג'נדרים במועצות אזוריות בצפון ובדרום הארץ דיווחו על עיכוב של למעלה משנה בקבלת טיפול הורמונלי ראשוני, בהשוואה ל-22% במרכז הארץ.
נשים בחקלאות
נשים העובדות בחקלאות מתמודדות עם סיכונים ייחודיים, כמו עבודה פיזית מאומצת, חשיפה לחומרים כימיים ושינויים במזג האוויר, שעלולות להוביל לשחיקה פיזית, פציעות ובעיות נשימה. בנוסף, נשים במרחבים כפריים מתקשות בגישה לשירותי בריאות והתמחות בשל פערים גיאוגרפיים ומחסור בתכניות מותאמות לבעיות דוגמת שחיקה, פציעות ומצבים נפשיים.
נתונים מראים ש-76% ממשקי הבית הכפריים בישראל מוגדרים "משפחות מרובות ילדים". הנטל הכפול בניהול המשק החקלאי יחד עם האחריות למשפחה מוביל לעומס ולבעיות בריאותיות, לעיתים מבלי מערכות תמיכה חברתיות מספקות. בנוסף, הגישה המוגבלת להכשרות טכנולוגיות ולזכויות סוציאליות משפיעה לרעה על התחום הכלכלי, ומסכנת את ביטחונן הכלכלי של הנשים.
דוגמאות מהארץ ומהעולם
ישראל
בארגונים חקלאיים מסוימים מתבצעות יוזמות לקידום שוויון מגדרי – כגון הקמת מרכזי הכשרה לנשים, הסברה על זכויות בריאותיות ונגישות לשירותי בריאות קהילתיים. עם זאת, במרחבים כפריים רבים עדיין ניכר פער גדול בבנגישות, שדורש פיתוח תכניות ממוקדות.
באשכול הגליל והעמקים, הכולל בתוכו בין היתר ארבע מועצות אזוריות: עמק יזרעאל, גלבוע, מגידו ובוסתן אל מרג', גובשה בשנת 2021 תכנית בריאות אזורית. במסגרתה נעשה איפיון של תושבי ותושבות האשכול מבחינה בריאותית. נמצא שהאתגר המשמעותי ביותר והמטריד מכולם באשכול הגליל והעמקים, המשקף את פערי הבריאות הקיימים בישראל ככלל, מתבטא בהבדלים בין מצב הבריאות של האוכלוסיה היהודית באשכול לבין זה של האוכלוסייה הערבית. לצפייה בתכנית לחצו כאן.
נתונים מעידים ששיעור התמותה מסרטן צוואר הרחם בפריפריה כמעט כפול מזה שבמרכז. על מנת לייצר התערבות בנושא, היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות מייצרות קמפיינים להעלאת מודעות לאורך השנה, ובייחוד בחודש אוקטובר לעידוד גילוי מוקדם של סרטן בכלל, וסרטן השד בפרט. בחלק מהמועצות, ובהתאם לנתוני קופות חולים, מגיעה ניידת ממוגרפיה וכך ניתן להנגיש את הבדיקות לקהלים מקומיים.
משרדי הבריאות, החינוך והתרבות והספורט מובילים במסגרת התכנית הלאומית אפשריבריא מאמץ משותף ברמה הארצית לקידום התזונה הבריאה והפעילות הגופנית בישראל. כל זאת לאור נתונים המצביעים על ירידה בפעילות הגופנית, השעות הרבות מול המסכים השונים וצריכה גבוהה של מזון מעובד העשיר בנתרן, שומן וסוכר ומשקאות ממותקים. מבין כלל הרשויות שלוקחות חלק בתכנית "אפשריבריא", משתתפות 17 מועצות אזוריות: בני שמעון, גולן, גזר, גליל עליון, ערבה תיכונה, חבל אילות, מטה אשר, מרחבים, עמק הירדן, עמק יזרעאל, שער הנגב, שפיר, בוסתן אל-מרג', גוש עציון, זבולון, חבל מודיעין ויואב.
בעולם
במדינות כמו שוודיה וגרמניה מתבצעות התערבויות ממוקדות לשיפור תנאי העבודה והבטחת נגישות רחבה לשירותי בריאות לרבות תכניות תמיכה במניעת שחיקה ושיפור תנאי העבודה בשטח. מודלים אלו מהווים מקור השראה למדינות אחרות, בהם ניתן להטמיע פתרונות שמתאימים למאפייני האזור והתרבות המקומית.
אתגרים וצמצום פערים
אתגרים במרחב הכפרי
-
מחסור בתשתיות - מועצות אזוריות רבות סובלות ממחסור במרכזי בריאות ובמשאבים רפואיים. הדבר מוביל לירידה באיכות השירותים ואף לעלייה בפערים המגדריים, כאשר נשים זקוקות לעיתים לשירותי בריאות קרובים וזמינים יותר.
-
נגישות גיאוגרפית - מרחקים ארוכים בין יישובים יכולים לגרום לקשיים בגישה לטיפול רפואי, בעיקר עבור נשים שאין להן אפשרות תחבורתית מתקדמת או תמיכה חברתית מתאימה.
-
התאמת השירותים - יש צורך בפיתוח תכניות המותאמות למאפייני האוכלוסייה הכפרית, בהן יינתנו תמיכה חברתית, נפשית וכלכלית לנשים, תוך התייחסות מיוחדת לסדרי העדיפויות ולתרבות המקומית.
אסטרטגיות לצמצום פערים
-
הקמת מרכזי בריאות קהילתיים במועצות אזוריות, המציעים שירותים מגוונים ובאופן שיתופי עם הגופים הקהילתיים.
-
פיתוח תכניות הסברה והדרכה לנשים במרחב הכפרי, המקדמות מודעות לזכויותיהן בתחום הבריאות והרווחה.
-
שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות למוסדות אקדמיים וארגונים חברתיים, במטרה לאתר ולממש מודלים חדשניים שמיועדים לצמצום הפערים.